להיות כמו סופרת

לאחר שהתארגנתי לתוך הזוגיות המחודשת שלנו החלטתי לקחת חופש כדי לחזור לכתוב. מה שבחרתי עכשיו הוא חדש גם עבורי ומתאפשר בזכות מצב הזוגיות החדש שלנו.

בחרתי לנסוע לחו"ל, למשפחה שהכרתי בהרים של רומניה, מקום של טבע ושקט, בלי אינטרנט וכמעט גם ללא טלפון. מקום שאיני דוברת את השפה שלו ואנגלית כמעט ואינה מוכרת. בחרתי להתבודד בטבע ולחבר את עצמי חזרה לכתיבת הספר. מה שהצחיק אותי בנסיעה הזו הייתה החוויה של להרגיש פעם ראשונה כמו "סופרת אמיתית".

בדרך עוד קראתי את הספר "לטפס על ההר או איך לכתוב" מאת אורנה קזין, שוב עזרו לי להבין שלכתיבה יש את החוקים שלה.

אז עכשיו אני בחו"ל, בחדר גדול מול נוף מדהים, יושבת על יד שולחן כתיבה שהביאו לי מארחי וממשיכה לכתוב את הספר.

יש לי זמן ותשומת לב מלאה לתהליך הכתיבה ולבנייה של יחסים חדשים איתו. כמו בזוגיות שיש שלבים שונים וכל פעם בונים יחסים חדשים מסתבר שככה זה גם עם הכתיבה.

בניתי לי שיגרת חיים כך שאני משלבת בין טיולים בטבע המדהים שיש כאן ברומניה לבין שעות של כתיבה כל פעם שיש לי כוחות לכך.

היום בצהריים אחרי בוקר כתיבה יצאתי החוצה והתיישבתי מעל גדת הנחל. ברגע שהתיישבתי שמעתי מאחורי צעדים, 2 פרות נחמדות התעניינו בי, התקדמו לעברי ובאו לבדוק אם אני טעימה או אולי במקרה התיק שלי טעים, אחריהן הצטרפו שאר חברות העדר וניהלו איתי רומן חביב של ליקוקים.

פתאום שמעתי איוושה ועל צמרת העץ שמולי (העץ צמח מתחתית הנחל ואני הייתי מול צמרתו)  הופיע סנאי קוטף לו בלוט ויושב לאכול.

על הדף שלי הופיע עכביש זעיר ולידי הופיע פרפר כתום.

הרגשתי כאילו הטבע מתאסף לו סביבי ובא לומר לי את דברו. התרגשתי מאוד. כקוראת בקלפי סגולה אינדיאנים (קלפים עם ציורי חיות), לכל חיה יש משמעות עבורי ומה שראיתי לפני היה כמו פריסת קלפים בחיות אמיתיות
המיות סימנו לי: את בדרך, יצאת משלב הגולם לשלב העשייה ואת טווה את קורי העתיד. תתמסרי לשפע ממקום של תמימות וסקרנות, שחררי את מה ששייך לעבר ותסמכי על זה שכל מה שתצטרכי יגיע.


שיחררתי ואני מתמסרת, תודה.

המשכתי לכתוב בהמשך היום, רק כמה שאני יכולה, עם הפסקות.
 כשאני מתעייפת, אני יוצאת ומטיילת לקבל עוד כוחות מהטבע המקסים שכאן.

כשאחזור לארץ אצטרך לבנות לי שיגרה חדשה שתיתן לי את אותם כוחות בדרך חדשה.