בזמן שהותי אצל חברתי אני יכולה להקדיש את רוב זמני לכתיבה. חברתי
פינתה עבורי חדר מול נוף מהמם עם מיטה ושולחן כתיבה מול הנוף הנהדר של ההרים
שמסביב וגם דואגת לכל מחסורי כולל כל הארוחות שלי.
כשאני בהרים היפהפיים של רומניה ובטבע הקסום שיש כאן, אני כולי מוקדשת
לכתיבת הספר ולשמירה על הגוף שלי שתמורת הישיבה הארוכה בזמן הכתיבה דורש פעילות
תנועתית מתאימה.
רוב הפעילות שאני עושה היא לטייל בנוף הנפלא של ההרים סביב ביתה של
חברתי. בימים של גשם ובהפסקות קצרות אני מתרגלת יוגה, פלדנקרייז וטאי-צ'י שלמדתי
במשך השנים. שזה גם כיף, גם מחזק את הגוף וגם מחזק את הנפש.
הטיולים הללו וכל העבודה עם הגוף מהווים עבורי סוג של חיבור לקרקע שמאזן
את החיבור החזק שנוצר לי לרוח בזמן הכתיבה.
במהלך השהייה הבחנתי ב-2 דברים מעניינים שקורים לי ולא ידעתי להסביר
לי אותם. האחד הוא בלבול שגורם לי לכך שקשה לי להיזכר במה שטוב לי בבית, והשני
שכאשר איני כותבת אני חווה התקפות של פחדים שקשורים לחיים הרגילים שלי בבית.
רוב הזמן הכלתי את הפחדים אך בניגוד למה שאני מלמדת שחשוב להקשיב
לפחדים ולשוחח איתם, לא בדקתי מה הם, ומה הם מנסים להגיד לי. שכחתי שהפחדים שלי
פועלים לטובתי והם בעלי מסר חשוב עבורי. התנהלתי מולם בחצי התעלמות. היה לי טוב
בכתיבה שלי ולא התאים לי להתחיל להתעסק עם הפחדים. בהמשך אף התחילו לי כאבים
בחלקים התחתונים של הגוף כקשורים לחיבור לקרקע.
בימים הללו שלחה לי ביתי מסרים שוב ושוב שהיא רוצה שאהיה בבית, כאילו היא קוראת לי לחזור לעולם.
באחד הבקרים כשהתעוררתי הרגשתי מאוד חזק את הפחדים ולא היה לי כוח
לקום מהמיטה. הפעם זה היה מספיק חזק כדי שאעצור, אגייס את כוחות הנפש שלי ואת
הידיעה שיש לי את כל הידע והכלים הדרושים לכך ואבחר להפסיק להתעלם מהפחדים.
שאלתי בתוכי מי שולח לי את הפחדים? מה מטרת הפחדים? ומה המסר שלהם
עבורי?.
התשובות הגיעו מיד.
החלקים שאחרים על האיזון שלי שלחו לי את הפחדים כדי להזכיר לי את הסכנה שבעולם הרוח וחשיבות החיים המאוזנים בין הרוח והחומר.
