יום שישי, 18 ביולי 2014

כמו ריבת תפוחים עם זנגביל ומלחמה


אתמול נכנסו כוחותינו לעזה, בניגוד לעבר אני מחוברת, אני חווה עם כולם. יש לי חברות שאני איתם בכאב, בפחד באובדן שעלול להיות. ב-2 הצדדים יש אימהות וילדים, לא חשוב מה גילם, הם הילדים של האימהות שלהם ולנו כואב על כל מוות כי כל מידי אדם הוא מוות מיותר.
כאדם רגיש מאוד אני חווה את כולם, פעם הייתי בצד מתנתקת, לא יכולתי לעמוד בכאב.
קמתי הבוקר עם כאב עצום בלב, כאב של מלחמה. נשארתי מחוברת להיות עם כולם, מתמירה כאב מתמירה פחד לאהבה. כוחותיי הולכים וכלים, כבר קשה לי לעמוד, כבר קשה אפילו לשכב. אין מפלט, אין לאן לברוח, אני בדרך למטה ואין איך לעצור.
שיתפתי את אהובי, אמרתי אולי אלך לישון, והוא אומר, את צריכה אדמה, אולי תלכי לעשב ואני אין לי כוחות. אז הוא פיתה אותי, אכין לך לאסי מיוגורט עם טחינה וסילן אם תישארי איתי.
הלאסי ואולי האהבה שבתוכו, נתנו לי קצת כוח, נתנו לי התחלה.
היום אספתי תפוחים מהעץ שבחצר פרי האדמה, שמחכים כבר שעות שאכין מהם "כמו ריבה". כזאת שכולם מחכים לה כבר שנה, כזו שעושים כשיש עץ בגינה.
אכלתי גם פרוסת לחם טרי עם שמן זית, פרי האדמה. קיבלתי עוד קצת כוח להתחיל עם הריבה.

מעט כוחות לעמוד על הרגליים והתחלתי למיין את התפוחים, מי לאכילה מי לשטרודל ומי ל"כמו ריבה". מיינתי, קלפתי, חתכתי, שקלתי ולאט לאט עם התפוחים שמצטברים בקערה, עוד ועוד כוחות זורמים אלי מפרייה של אמא אדמה.
אני רואה מול עיני אישה זקנה של פעם, אישה עצובה, עומדת, מבשלת, מכינה תבשיל אוספת כוחות מאמא אדמה.  אני פתאום יודעת שזה תמיד היה, וכמו חוט מחבר ביננו חוט של אהבה.

סיר אחד כבר על האש, מעט סוכר מעט לימון ופה כבר משהו מתבשל. פתאום אני כבר יכולה לשמוע את הרוח מנגנת בפעמונים, עוד קילו תפוחים וגם אותי אני מרגישה שהרוח מלטפת על הפנים, כן כן אני חוזרת לחיים.
מולי השמש אוספת את עצמה מכוונת למטה לכיוון האדמה, עוד סיר על האש ואני כבר רואה את העולם מולי נאסף לשינה, שקיעה צובעת עננים ופה בינתיים מתבשלים 2 סירים עם תפוחים.

כבר יש לי כוח להביא צנצנות, אני חושבת על מי שיאכל את התבשיל בתי שמחכה לו כבר זמן רב, חמותי ואחרים, חיוך עולה על פני, האדמה הזינה אותי ואני מזינה אחרים.

מגרדת זנגביל מוסיפה אל התבשיל ועכשיו לצנצנות אותן לסגור ורק לשמור. הנה הייתי עם כולם, כאבתי, שלחתי אהבה ויכולתי גם למצוא את הדרך לחיים חזרה.

תודה לך אמא אדמה על פרייך, על הכוחות ועל ההזנה ועל כך שאת תמיד נמצאת כשאנחנו ילדייך צריכים ממך דבר מה.

מתכון ל"כמו ריבת" תפוחים:
קילו תפוחים, לקלף, להוציא את הגלעינים, לחתוך לחתיכות ולשים בסיר.
להוסיף לסיר עד 1 כוס סוכר חום ומיץ מחצי לימון.
לבשל עד שהתפוח מתרכך, להוסיף זנגביל מגורד לפי הטעם.
להרתיח מים, לעקר צנצנות לשים את התפוחים ולסגור.

יכול להחזיק לפחות שנה במקרר. בתיאבון.