יום רביעי, 26 ביוני 2013

עולם ההייטק - שמורה של אנשים רגישים מאוד

יש שמורות טבע, יש שמורות אינדיאנים ויש שמורה לאנשים רגישים מאוד.

למה בכלל אנשים רגישים מאוד צריכים שמורה?

אחרי שנים של דחייה חברתית ואי הבנה הדדית עם שאר החברה, התחילו אנשים יצירתיים אלו, האנשים הרגישים מאוד לחפש להם מקום נפרד משל עצמם, מקום שלא יגידו להם מה לעשות ואיך להתנהג. מקום שהם יוכלו להיות בדיוק מי שהם ויוכלו ליצור בו ולשחק.

למי שאינו מעודכן עדיין, אנשים רגישים מאוד אלו אנשים עם מערכת עצבים שעובדת בתדר אחר, מבנה נפש קצת שונה, מאוד יצירתיים, מאוד אינטליגנטיים, רואים לעומק ומבינים דברים באופן שונה. אנשים אלו בהרבה מקרים לא דומים לאלו שסביבם. בעבר הם היו הכוהנים, יועצי המלך, המרפאים, האומנים והאינטלקטואלים שקידמו את העולם קדימה.
בעבר הם נחשבו העילית של החברה, נשאו אליהם עיניים והלכו אחריהם. בימינו החברה מוקיעה אותם ודורשת מהם להשתנות כדי להתאים את עצמם ומסממת אותם בילדות כדי לחסום את השונות שלהם.

אנשים אלו בנו להם שמורה שנקראת הייטק. בשמורה הזו הם חלמו פיתחו וייצרו את מה שבא להם ואיך שבא להם. חלק מהפרויקטים הצליחו וחלק לא ובעיקר הם שיחקו ויצרו כאוות נפשם.
בשלב זה ההייטק הפך למקום שכולם נשאו אליו עיניים, בדיוק כמו בעבר כשהעם נשא עיניו לאינטלקטואלים.

בשלב מסוים אנשים שונים שאינם רגישים מאוד גילו את ההייטק ואת ההזדמנות שבו והחלו לחפש דרכים להשתתף בחגיגה. לאט לאט כמות העובדים בחברות ההייטק שאינם יצרניים גדלה ואנשי ההייטק נאלצו לעבוד יותר ויותר כדי לשאת על גבם את כל שאר העובדים והמשקיעים. בנוסף התחילו להגיע עובדי פיתוח שמה שעניין אותם זה הכסף והכבוד ולא היצירתיות והם דרשו תנאים שהכבידו על עולם ההייטק.

ההייטק הפסיק להיות המקום שבו האנשים הרגישים מאוד יכולים ליצור כאוות נפשם ולחיות בדרך שמתאימה להם. עכשיו הם העבדים של שאר הארגון.

אם שאלתם את עצמכם אז מה זו נפילת ההייטק. זוהי הנפילה שנוצרה כשהאנשים הרגישים מאוד הרגישו שזה כבר לא מה שהיה והתחילו לעזוב את החברות שבנו על גבם. ההייטק הפסיק להיות מקום מתאים להם. ההייטק התחיל לאבד את האנשים שיצרו אותו והחזיקו אותו.

האנשים הרגישים מאוד אלו אינדיבידואלים ששעבוד אינו מתאים להם. הם בדרך כלל מסתפקים במועט אבל הוא צריך להיות מדויק והם זקוקים לחופש ליצור.

בשנים שהאנשים הרגישים מאוד היו בהייטק, נוצרו בחברה שלנו פערים עצומים ובעיות גדולות, אותם אלו שאמורים היו להבחין בזה ולצור שינוי קיבלו את המסר החברתי, הסכימו לזוז הצידה ולהתכנס בשמורה שלהם, וכך נוצר המצב החברתי מדיני שיש היום.

כשהאנשים הרגישים מאוד יצאו מההייטק והתפזרו בחברה, התחילה הצעקה של הצורך בשינוי להתחזק.

אז היכן הם אנשי ההייטק היום?
חלקם בנו מחדש חברות הייטק קטנות והפעם הם נזהרים מלמלא אותם באחרים.
חלקם הפכו למטפלים הוליסטיים (התחום בנוי על אנשים רגישים מאוד).
חלקם פרשו לאומנות
וחלקם מחפשים את הדרך החדשה שלהם.

לאנשים הרגישים מאוד ישנם הרבה יכולות ובדרך כלל צרכים מועטים. הם יודעים למה הם זקוקים והם מספיק יצירתיים כדי למצוא את המקום שמתאים להם.

אני עצמי עבדתי בהייטק משנת 1979 והייתי בו לאורך כל שנות ההצלחה שלו ועד לקריסה שלו וראיתי מול עיני את השינוי קורה. בתקופה ההיא, כל מה שהבנתי הוא שכבר לא טוב לי כפי שהיה לי בעבר. בהסתכלות אחורה אני מבינה שגם אני עזבתי את ההייטק ביום שהרגשתי שמצרים את צעדיי ואיני חופשיה יותר להמשיך ולייצר בדרך שמתאימה לי.

מה שכתבתי פה זו הדעה שלי וההבנה שלי על מה שראיתי וחוויתי ב-22 השנים שהייתי בעולם ההייטק. זו בהחלט הפרשנות היצירתית שלי למה שקרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה