חופש גדול ורצינו חופשה משפחתית. הבן שלנו נדב הודיע שהוא מסכים, בתנאי שנישאר בבית. כיף לו איתנו אבל הוא צריך את הזמן שלו והמקום שלו. הסכמנו ומיד ידעתי שלקחתי אתגר. האתגר הוא להיות בבית ולהרגיש בחופש, איך אוכל לנוח כשאני בבית?
בחופשה שלנו לקראת יום שישי החלטתי שאצא לקניות. בזמן האחרון איני עושה את זה הרבה וזו הזדמנות. בבוקר לפני שיצאתי בעלי שאל אותי "למה את עצבנית?", רציתי לענות לו "אני לא עצבנית?", אבל לפני שעניתי עצרתי ובדקתי עם עצמי ו... אכן הייתי עצבנית. התחלתי לבדוק וגיליתי שממש קשה לי ללכת לקניות בחופשה שלי.
ראשית פתחתי את כל האופציות כולל זו שלא אצא לקניות. אחר-כך שאלתי את עצמי אם הייתי נניח בפרובנס, הייתי מסתובבת בחנויות או בשוק? בטח שכן, אז מה ההבדל? אם מזמן לא יצאתי לקניות ואני בחופש אז אני יכולה ליהנות מזה כמו בחו"ל. וחוץ מזה כאן בארץ אולי אפילו אפגוש אנשים שאני אוהבת.
שימו לב לדבר עם עצמי ללא ביקורת ולהקשיב לקולות מבפנים, זה מה ששינה לי את היום. ומי פתח לי את הדלת לשם? אני. זה שיכולתי, כששאלו אותי למה אני עצבנית, לעצור, ולהקשיב פנימה במקום להתעצבן עליו, זה מה שפתח לי את האופציה שהיום ימשיך אחרת עוד לפני שהתחיל. אם תנסו את זה תראו שזה בדרך כלל לא הדבר הטבעי לנו.
בהמשך, לפני כל חנות שהלכתי אליה, בדקתי אם אכן זו הבחירה שלי כעת. סדר החנויות שהלכתי אליהן היה מה שהתאים ללב שלי ולא לשכל שלי. בכל הזמן הזה גם השארתי את האופציה שיש חנויות שלא אלך אליהן אפילו שמשהו בתוכי רצה. הרגשתי תחושת חופש. ו... נהניתי מכל רגע.
בהמשך היום הגעתי לסופר, והחנות המתה אדם. פתאום פגשתי חברה שלי, יסמין. כשאמרה שהמקום נורא, ממש התפלאתי, אני לא הרגשתי ככה, ויכולתי ממש לשמוח על הפגישה שלנו. אני מניחה שזה קשור לתחושה שלי שאני בחופש להיות כאן ולא חייבת.
בסוף כשהייתי בקופה ועשו לי את החשבון, הייתי בטוחה שאם כל-כך נהניתי בקנייה, זה הולך לעלות לי המון. גם כאן חיכתה לי הפתעה. זה עלה הרבה פחות ממה שברגיל. התחושה הטובה שלי, עזרה לי לקנות מעט. לא קניתי מפחד שלא יהיה, לא היה לי על מה לפצות את עצמי. פשוט קניתי את מה שצריך. את זה ראיתי בחשבון.
חזרתי הביתה והודיתי לבעלי על השאלה, ולי על ההקשבה.
כשסיפרתי לבתי בת ה-18 את ההשתלשלות של הדברים היא אמרה "זוהי צרכנות הרמונית".
עכשיו כשאני הולכת לקניות או מזמינה מהחנות, אני בודקת את עצמי, האם אני בחופש? כי אם לא, זה יעלה לי גם בתחושה קשה וגם בכסף.
באירוע הזה השתמשתי בכמה כלים פשוטים, סימנתי אותם בסגול. ברשימה הבאה תרגמתי את האופן שפעלתי לשמות של כלים (אותם צבעתי בכתום):- בעלי שאל אותי ואז עצרתי ובדקתי עם עצמי - להקשיב לבן זוגי בתור נציג של קול פנימי שלי
- פתחתי את כל האופציות - לפתוח תמיד את כל האופציות גם אלו שאנחנו לא אוהבים או מאוימים מהן
- שאלתי את עצמי אם הייתי נניח בפרובנס - לעשות סימולציה של מצב דומה אבל אחר, כזה שנרגיש בו אחרת
- כאן בארץ אולי אפילו אפגוש אנשים שאני אוהבת - להזמין את מה שיעשה לי טוב
- לדבר עם עצמי ללא ביקורת ולהקשיב לקולות מבפנים
- להקשיב פנימה במקום להתעצבן עליו - להקשיב פנימה ולשים שם את תשומת הלב, מה שקורה בחוץ רק מכוון אותנו לשם
- לפני כל חנות שהלכתי אליה, בדקתי אם אכן זו הבחירה שלי כעת - לבדוק כל רגע אם אני עדיין פועלת מתוך בחירה חופשית
- מה שהתאים ללב שלי ולא לשכל שלי - ללכת עם הלב, לבדוק עם השכל שזה אכן קורה, ולהאט בעזרתו
- בכל הזמן הזה גם השארתי את האופציה שיש חנויות שלא אלך אליהן - להשאיר את כל האופציות פתוחות
- הודיתי לבעלי על השאלה - להודות לשליחים שבחוץ
- ולי על ההקשבה - להודות לעצמי
רשימת הכלים הזו עובדת עבורי כל רגע. אשמח לשמוע אם הכלים הללו עובדים גם בשבילכם.
את התמונות שבחרתי הפעם צילמנו כולן בארצנו היפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה