יום ראשון, 29 ביולי 2012

שבירת אגו

עד היום לא באמת יכולתי להסתכל אחורה אל חיי הבוגרים. בעצם זה הרגיש לי כמו טירוף שעברתי דרכו. אולי אפילו פחדתי להביט עליו בעיניים. קיבלתי אותו וסגרתי אותו.

אני זוכרת תקופות שחברות היו אומרות לי שכמות האירועים הקשים והרצף שלהם שהופיעו בחיי הם בלתי אפשריים. לא כאן המקום לפרט את מה שעברתי, אולי ביום מן הימים אני אכתוב על כך ספר. אני כן יכולה לומר שהתחושה שנבנתה בתוכי הייתה, שאני יכולה להיות בטוחה שאם טוב לי, מיד יופיע קושי חדש, שכך זה החיים, רצף אין סופי של קשיים ושהתפקיד שלי הוא להצליח לנשום ולהתחזק בין דבר לדבר, כדי להיות מוכנה לדבר הבא וכדי לתמוך באלו שתלויים בי (בעיקר ילדי). אני זוכרת שבתוך כל הרצף הזה ועל אף העובדה שהייתי בטוחה שהקשיים ימשיכו,  
יום אחד הרגשתי  שאיני פוחדת יותר, עם מה שיבוא אני אסתדר. סוף סוף יכולתי לישון בשקט, ללא סיוטים בלילה.

רצף הקשיים הזה:

  • לא אפשר לי לאחוז בשום דבר מחליש או מיותר, הוא הכריח אותי  להתמקד בעיקר בלבד ולזכך אותו יותר ויותר
  • לבדוק כל רגע לאן מופנית האנרגיה שלי והאם יש עדיין משהו שאוכל לי אנרגיה ואינו הכרחי
  • ללמוד ליהנות מכל דבר אפשרי. לכבד כל טוב שנקרא בדרכי ללא שיפוטיות על הגודל שלו או הדרך שהוא הופיע בדרכי, ולמלא את עצמי באנרגיה מתוך הטוב הזה (לא יכולתי לוותר על אף גרגר אנרגיה שהזדמן לי)
  • הרצף גם לימד אותי על הסבל, על הכוחות של הנפש שנגלים ברגעים הקשים, על ההתחסנות של הנפש בהתעמתות ארוכת טווח עם קושי
  • למדתי לכבד את הנפש ולסמוך עליה, להתמסר לה ולשחרר אותה לרפא בתוכי את מה שנדרש
  • למדתי שדרך חסומה ותחושת חוסר אונים, יכולים להיפתח רק כשהנפש פותחת דלת חדשה ואופציות חדשות בתוכי
  • למדתי להכיר את החלקים שבתוך הנפש שלי ולכבד אותם
  • למדתי לחבק את האגו שלי כשקשה לו והוא מפוחד, להתחשב בו, לדבר אתו ולבחור יחד את המשך הדרך שאפשרית גם לו, כדי שנוכל יחד לשתף פעולה ויוכלו להיפתח לי אופציות חדשות להמשך
  • למדתי שהזעם כשהוא מכוון ביד מנוסה, הורג בתוכי את מה שחוסם לי את החופש מבפנים
  • למדתי להקשיב לקולות הפנימיים, ללמוד מהם ולכבד אותם ללא שיפוטיות

במצבים שהייתי, לא יכולתי לוותר על מילוי הצרכים הבסיסיים שלי, אחרת לא הייתי מחזיקה מעמד. יחד עם זאת למדתי שאת הצרכים הבסיסיים של כל מי ששותף לאירוע, ניתן תמיד למלא.
אחד הצרכים הבסיסיים שלי באותה תקופה היו אנשים שיקשיבו לי, שאוכל לפרוק איתם את הנטל ולחשוב איתם כיצד להתמודד.
החברות שלי היו משענת מאוד עוצמתית ועזרו לי להכיל את הכאב העצום שפגשתי וחוסר האונים.


ידעתי שילדי זקוקים לי מאוד ואני חייבת לשמור ולהגן על עצמי עד כמה שניתן, לכן הקפדתי להיות מוקפת בחברות, מטופלת גוף ונפש ומוזנת בצורה בריאה. הרגשתי שעטיפה כזו תאפשר לי להמשיך את חיי ולתמוך בילדי.


בתוך כל אותן שנים, פיתחתי דברים חדשים, למדתי מקצוע חדש, השתתפתי בהקמה של ארגון שעוסק בריפוי ונהניתי מהרבה דברים. בחרתי להתפתח מכל דבר, להפוך כל אירוע לתהליך ריפוי פנימי, והעבודה הייתה רבה וארוכת שנים.
נשאלתי במשך השנים, איך איני מתייאשת, איך הזוגיות שלנו עומדת בכל זה. התשובה היחידה שיש לי היא שהיו לי מספר בחירות ברורות שליוו אותי:
     1 . ללמוד ולהתפתח מכל דבר, גם אם הוא בגודל של גרגר
     2 . לא להתעסק ב"למה", למה זה קורה לי, למה אחרים עושים כל מני דברים...
     3 . אהבתי את בעלי ולא הסכמתי לוותר עלינו
     4 להלחם על טובת ילדי כי אני אמא שלהם 



בשנתיים האחרונות הדברים הלכו והסתדרו, הלכו ונרגעו. מצאתי את עצמי מתבוננת על חיי והרצף של הקושי הבלתי פוסק הולך ונחלש. הקמתי מרכז התפתחות פרטי במשק שלנו ומצאתי לי את המקום שהכי מתאים לי להיות.


בעקבות העבודה המשותפת שלי עם הפסיכיאטר דר' חנן גולדמן, מצאתי גם את השקט שבתוכי, למדתי לסמוך על המרכז שלי ולמדתי להכיל את הטוב. 

היום פגשתי פעם ראשונה מאז ילדותי מחשבה על שעמום. זה לא שאני אשתעמם, אבל פתאום יש אופציה כזו, מהמקום שלי היום, זו מחשבה משמחת.

יש לי המון מה לתת לעולם. היום בגיל 51 אני יודעת שמי שזקוק לי יגיע אלי. הכתיבה מספקת לי את התחושה שאני מחלקת מתנות שקיבלתי ואני יכולה לנוח ולצייר ולעשות את מה שאני באמת נהנית לעשות. אפילו עבודות הבית הן כיף עבורי ועם זאת אין בהן שום לחץ, הכול מחכה לי בשלווה.




בעברי התעניינתי בידע האינדיאני ולמדתי גם את העבודה עם הקלפים האינדיאנים.
אצל האינדיאנים כדי להפך לשמאן, שהוא המנהיג הרוחני והמרפא צריך לעבור תהליך של שבירת אגו. האינדיאנים בתהליך הזה מפגישים את השמאן לעתיד עם כל הפחדים האפשריים ומעבירים אותו סבל מתוכנן היטב, כמו למשל לקבור אותו חי באדמה עם צינורית אויר ולהשאיר אותו כך לבד ביער.

האגו הוא המנגנון שאחראי על ההישרדות שלנו. תהליך שבירת האגו לא באמת שובר אותו, הרי הוא מנגנון הכרחי. התהליך מנקה אותו מכל הפחדים המיותרים וכל המקומות שבו האדם מרגיש שהוא נפרד מהעולם. 

עבור האינדיאנים הטוטם הוא תיאור של האדם וגורלו. ניתן לחשוף את הטוטם של האדם גם בעזרת קלפי הסגולה האינדיאנים (Medicine Cards).


ביום הולדתי הצלחתי לחבר בין אירועי חיי לבין הטוטם שלי שבו הקלף של שעור החיים הוא שבירת אגו.

ברור לי היום שמה שקרה לי בתהליך חיי הוא תהליך של ניקוי האגו מפחדים ומהפרדות אל חיבור לאהבה לכל חי ולעולם.
בהסתכלות אחורה אני יכולה לראות, שעל אף הקושי שעברתי בחיי, הם הובלו למקום שבו אני נמצאת היום ביד אוהבת ואכפתית.


אני מודה על כך ומקבלת את מה שעברתי בחיי באהבה.

מאחלת לכולנו שנים של שקט ושל נחת. 

2 תגובות:

  1. מאחל לך את הרגע הזה את הנשימה הזו את הכאן ועכשיו

    השבמחק
  2. נפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. יעצו לי על ידי משפחות וחברים להפסיק לשכוח מהנישואים ולהמשיך בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהב את בעלי. כל כך סבלתי מכאבים ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אלאבה איחד מחדש נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה המלצות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושים ולשקם את אהוביהם לשעבר של אנשים ואמונתי התחדשה. אני צריך ליצור קשר עם ד"ר אלאבה מיד כעבור כמה דקות הוא ענה לי ונתן הנחיות מה לעשות, לאחר שעמדתי בדרישה הנדרשת יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי לא ליצור איתי קשר יותר מזה. שנתיים התקשרו אלי באמצע הלילה בוכה והתנצלות שזוהי עבודת השדים, אז אני עדיין נדהם מהנס הזה אז אני סולח לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. טקס דרלאבה עבד מצוין והנישואים חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לדראלבה, הגבר האמיתי שעזר לי לשחזר את הנישואים השבורים שלי אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב . , יש לך מישהו שאתה אוהב ואתה רוצה שהוא יאהב אותך בתמורה, יש לך אתגר בחיים שלך, תבנית הלחש של ד"ר אלאבה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, וואטסאפ / ויבר עם מספר הטלפון שלו: +1(425) 477-2744, צור איתו קשר עוד היום על ידי שליחת אימייל אל dralaba3000@gmail.com אל תיתן לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלך ממך.

    השבמחק