יום ראשון, 2 ביוני 2013

להחזיר את הצבע לחיי



אחרי חודשים ארוכים בהם ציירתי בעיפרון, היום חזרתי לצייר בצבע. הצבע מזרים לתוכי שמחה. ולוקח אותי למחוזות חדשים.


אני מתבוננת בחוויה ומרגישה שלא רק בציור חסר הצבע בחיי, אלא גם בחיי עצמם. משהו בחיי מרגיש חסר צבע, חסר תשוקה, חסר טעם חיים.





בחודשים האחרונים עברתי תהליכים נפשיים עמוקים אחד אחרי השני ופתאום אני מרגישה שבמסע הפנימי העמוק הזה איבדו חיי החיצוניים חלק מהחיות שלהם, חלק מהצבע שלהם.

 בספר "רצות עם זאבים" מזכירה הכותבת את החלוקה של האנרגיה בין החיים החיצוניים לחיים "ביער הפראי" שבתוכנו.

בתקופה האחרונה, רוב האנרגיה שלי שימשה לתהליכים הפנימיים ולחיים החיצוניים נשאר ממש מעט. על אף שתפקדתי בחוץ, התחושה שלי היא שחייתי בחוץ ממש מעט.

בימים האחרונים משהו בי השתנה. נראה שהתהליך הפנימי הנוכחי הסתיים ואני פונה שוב לחיים שבחוץ.
המון דברים השתנו גם בחוץ, חלק מהם היו הסיבות להתחלת התהליך הפנימי שלי. עד עכשיו עבדתי איתם בתוכי וכשאני יוצאת שוב החוצה מסתבר שהעולם נשאר כפי שהיה.

אותם דברים ששינו את חיי מחכים לי שאבוא ואבדוק את חיי מחדש, הפעם יחד עם הכוחות והשינויים שעשיתי בתוכי.

פתאום אני מרגישה שיש לי כוחות ולא ברור לי מה אני רוצה לעשות איתם. התחושה הראשונית היא חוסר שקט. הייתי יכולה לברוח מאותו חוסר שקט, אך במקום זה הלכתי לברר מהי מהותו.

בבדיקה שנייה עם עצמי מסתבר שחוסר השקט נובע מכך שיש לי יותר כוח ממה שאני צריכה כדי להתקיים ואני יכולה לעשות אתו ככל העולה על רוחי, שפע אמיתי.

במשך רוב חיי עד כה ובמיוחד מאז שנולדו ילדי, תמיד הכוח שלי שימש לטיפול בבית ובילדי. יחד עם עבודה ולימודים לא נשאר לי כמעט כוח פנוי. כפי שכתבתי בבלוגים קודמים ילדי פרשו כנפיים וביתי די ריק, זהו הזמן לבחור מחדש את חיי ומה אעשה בכוחותי.

אני מניחה שעוד אנשים מגיעים לנקודה זו בחיים וברור שניתן להרגיש מיותר במצב הזה. אותי זה לוקח לתחושה של חופש, אני יכולה לעשות בכוחותי ככל העולה על רוחי,  ותחושה שפע, יש לי כוח והוא פנוי לי לעצמי.

עם זאת לאחר העשייה הפנימית המרובה זהו קודם כל זמן לנוח וגם לעשות דברים שמחזקים אותי. אני יכולה לצייר, אני יכולה לעבוד בגינה, אני יכולה לפעול למען האנשים  הרגישים מאוד, אני יכולה לעזור למערכת החינוך ולהורים להכיר וללמוד את נושא הילדים הרגישים מאוד, אני יכולה לעזור לעולם להכיר את נושא הזוגיות ההרמונית, אני יכולה ללמד את שיטות הטיפול שלי, אני יכולה לכתוב ספרים ובטח יש עוד מספר דברים לעשות.

בכוח שיש לי אני אחלום, כפי שאומרת הלטאה בקלפי הסגולה, זהו זמן לחלום את האפשרויות של העתיד. אני אוהבת לחלום ואני אשמח להתמסר לחלומות הללו. אני קוראת לכוחו של הפן הנשי להביא לי חלומות שאוכל לבחור מהם את המשך דרכי והעשייה שלי בעולם.


2 תגובות:

  1. אני חושב שחל קודם כל שינוי פנימי ואז זה מיטבתה ברצון\צורך בצבע...
    ו...בלי חזון חלום ישאר בגדר פנטזיה בלבד...

    השבמחק
  2. הגב,
    ציורים חמודים אבל עדיין עצובים...

    השבמחק