יום שני, 3 בדצמבר 2012

אומנות, החוויה והתרומה

אני יושבת ברומא, בבית קפה, מול כיכר יפה, מסביב כרכובים ופסלים, ארמונות וכנסיות מצוירים, ממולי גן ורדים בעציצים ושקט מסביב.

מה שאני אוהבת ברומא זה שהיופי נמצא בכל בית ובכל פינה: פסלים, בתים יפים, ציורים , מזרקות, נותנים לי תחושה שמישהו שם פה אהבה ברוחב לב והלב שלי מגיב רוקד ומאושר.


האמנות כאן נכנסת פנימה עם כל נשימה, ומעוררת את הלב ואת האהבה.

החיים כאן נראים כאילו רק האמנות היא המשמעות: מיכאל אנג'לו, ברניני, רפאל, כולם מסביבי, כל-כך נוכחים כאילו הם חיים. הרגשות שלהם והמאבקים שלהם נמצאים באמנות שהשאירו אחריהם, בכל מקום בעיר הזאת, הם ועוד רבים אחרים.







הלכתי לראות את הפסל "משה" של הפסל מיכאל אנג'לו, עמדתי שם וליטפתי אותו עם העיניים שלי. כמעט יכולתי לראות את הפסל עובד על הפסל, מוציא אותו מתוך הסלע. עובד עם הכלים שלו ומוריד את האבן כך שהפסל יתגלה. אני מקנאה בו, בהתרגשות שלו בזמן הפיסול.













עבורי החלק המרגש ביצירה זה ההכנה שלה. כשהיא מוכנה, אני אוהבת אותה ושמחה בה, אבל החלק המרגש זה לעשות אותה. בהתחלה אני חולמת אותה, אחר-כך אני מחפשת מה אני צריכה כדי לתת לה לצאת מתוכי. היא כאילו משתלטת עלי ואני הופכת לכלי שלה. אני כולי נמצאת בלב וביד, אני הופכת למברשת שמציירת, אני כולי אהבה. להיות המכחול, זהו הזמן הכי מאושר עבורי.


בעבר חוויית היצירה הייתה שונה לחלוטין. כשיצרתי הייתי נאבקת, הייתי מתאמצת, הייתי נלחמת ובסוף נהנית מהתוצאה.
תהליך ההתפתחות שעברתי שינה אותי וחיבר לי את העין, היד והלב, ללא מחסומים ביניהם. כולי אהבה, כולי מברשת.
יצירה עבורי זה דבר ממכר, חווית היצירה היא כל-כך חזקה, שהיא כמו אקסטזה והיא נמצאת רק כשיוצרים, לכן אני רוצה ממנה קצת כל יום. יותר זה יהיה יותר מדי ועוצמת החוויה תתיש אותי.




הביקור ברומא גורם לי לרצות לעסוק ביום יום יותר באמנות. למשל אם היה לי סדר יום כזה שבבוקר הייתי מציירת נגיד שעתיים ואח"כ אתפנה לשאר הדברים שאני עושה. בעצם יש הרבה דרכים לצייר יותר ובטח יש דרך שתתאים גם לי.























בתקופות של התפתחות אינטנסיבית או אתגר אחר, הציור מרגיש לי כאילו הוא אוסף אותי. אני יכולה להיות בחולשה וברגע שאני עם המברשת ביד בדקות אני מתרוממת ומתחזקת. עבורי מעבר לכל השאר זה מה שמחזיר אותי להיות אני ומחבר אותי למהות העמוקה ביותר שלי.

 איזה מזל שיש בנו את יכולת היצירה.








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה